גודל פונט
פורמולות מיוחדות

בעיות בזיכרון

כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי ישנה ירידה בזיכרון. לא תמיד תהיה זו ירידה חדה עד כדי אבחנה בשיטיון (דמנציה, ירידה בזיכרון ובמרכיבים קוגניטיביים נוספים בלי השפעה על התפקוד היום-יומי) או הפרעה לתפקוד היום-יומי, אבל כן עלולה להיות ירידה משמעותית במידה כזו שאנו או הקרובים אלינו נרגיש בה. ירידה שכזו נקראת “הפרעה קוגניטיבית קלה”, ואמנם אין הכרח שתתפתח לשיטיון בגיל מבוגר יותר, אך היא בהחלט מעלה את הסיכון, ועל כן טיפול ומניעה הם בעלי חשיבות רבה.

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 3 דקות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. ירידה בזיכרון היא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות ונפוצה מאוד באוכלוסייה
  2. בין גורמי הסיכון לירידה בזיכרון נמצאים היעדר פעילות גופנית, השמנה, סוכרת, עישון, דיכאון ועוד
  3. ירידה בזיכרון עלולה להחמיר ועל כן חשוב לשפר את איכות אורח החיים באמצעות עיסוק בפעילות גופנית ושמירה על תזונה מאוזנת הכוללת מגוון ירקות ופירות המכילים פוליפנולים

הגורמים להפרעה קוגניטיבית קלה

אין גורם סיכון אחד הידוע כגורם בלעדי להפרעה קוגניטיבית קלה ולירידה בזיכרון או לאיבוד הזיכרון. לעיתים ירידה זו מתרחשת כתוצאה מחבלת ראש או במקביל לשינויים מוחיים דומים לאלו המתרחשים במחלת אלצהיימר או סוגי שיטיון אחרים, הכוללים הצטברות של חלבונים שונים במוח. לעומת זאת, קיימים גורמי סיכון נוספים לירידה בזיכרון הקשורים לאורח החיים, וביניהם:

  • רמת השכלה – אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעה קוגניטיבית קלה וירידה בזיכרון.
  • השמנה – נראה כי עלייה במדד מסת הגוף (BMI) מביאה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי מכמה סיבות, ביניהן סיבות הורמונאליות, מדדי דלקת גבוהים או אפילו בשל מצבי דום נשימה בשינה, מצב הנפוץ מאוד אצל אנשים עם השמנת יתר ועלול להוביל להפרעה בזרימת הדם למוח. בהדמיות מוח באמצעות CT או MRI אף נצפית ירידה בנפח החומר האפור במוח.
  • יתר לחץ דם – מחקרים מראים קשר בין לחץ דם גבוה לבין שינויים מבניים במוח המאפיינים שיטיון ואף עלייה בסיכון לשיטיון בקרב אנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
  • עישון, שתיית אלכוהול מופרזת, היעדר פעילות גופנית והיעדר פעילות חברתית מהווים גם הם גורמי סיכון המקושרים להפרעה קוגניטיבית קלה.

מה לבדוק לפני שחושדים בירידה בזיכרון?

קיימים מגוון מצבים העלולים להוביל לשינויים קוגניטיביים ועלולים להיחשד כהפרעה קוגניטיבית. כך למשל דיכאון ומצבי סטרס וחרדה המביאים לאי שקט וחוסר קשב, ולמעשה עלולים לבוא לידי ביטוי גם כירידה בזיכרון. בנוסף, מצבים כמו עלייה ברמת הנתרן בדם, זיהומים, תת פעילות של בלוטת התריס או חסר בויטמין 12B עלולים גם הם להוביל להפרעה בתפקוד הקוגניטיבי. לאחר שלילתם של מצבים אלו, ניתן לנסות לאמוד את היכולת הקוגניטיבית. לבחינת בעיות זיכרון קיימים מספר מבדקים לאבחון ירידה ביכולת הקוגניטיבית, למשל בדיקת מהירות ההליכה בזמן ביצוע מספר מטלות במקביל כמו ספירה לאחור בכפולות של 3. בדיקה נוספת ניתן לבצע באמצעות מבחן קצר הנמשך כ 10 דקות ונקרא MMSE (Mini-Mental State Examination). המבחן בודק יכולות כמו התמצאות, קשב, שפה וזיכרון לטווח קצר ומידי.

הפחתת הסיכון לירידה בזיכרון ודרכי התמודדות

אנשים הסובלים מבעיות זיכרון וירידה קוגניטיבית קלה נמצאים בסיכון גבוה יותר של עד פי 10 לפתח דמנציה מבני גילם הקשישים שאינם סובלים מירידה קוגניטיבית. לצורך הפחתת הסיכון מומלץ להקטין את החשיפה לגורמי סיכון ולהיצמד לאורח חיים פעיל ובריא; הימנעות מעישון ומחשיפה לזיהום אוויר, טיפול במצבי דיכאון כשאלו מתעוררים, טיפול ומניעת סיבוכים ממצבים בריאותיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה. יש להקפיד על שינה מספקת ואיכותית, אכילת מזון עשיר ברכיבי תזונה מועילים כמו ירקות, פירות ופירות יער והימנעות מצריכת שומן רווי (שומן מוצק בטמפרטורת החדר המגיע בעיקר מן החי). מומלץ להשתתף באירועים חברתיים ולהמשיך לאמן את החשיבה ככל הניתן באמצעות פאזלים ומשחקי זיכרון.

בשל הירידה באיכות החיים העלולה להתלוות לירידה בזיכרון ואיבוד הזיכרון, במידה ואדם או בני משפחתו מבחינים בירידה בזיכרון או בתפקוד הקוגניטיבי חשוב לפנות לעזרה מגורם מקצועי ולקבל הכוונה פרטנית על דרכים להקלה והתמודדות, הן לאדם עצמו והן לבני המשפחה. מכיוון שקיימות כיום שיטות רבות העשויות להקל על אדם הסובל מירידה בזיכרון וחלקן אף עשויות לשמר או לשפר את המצב, הפנייה לטיפול חשובה במיוחד.