אנטיביוטיקה הינה אחת התרופות המוכרות והנפוצות ביותר, ובצדק. מימי גילוי הפניצילין על ידי אלכסנדר פלמינג בשנת 1928 ועד היום הפכה האנטיביוטיקה ל"בת בית" בכל בית בעולם המערבי. אולם, חשוב לזכור כי שימוש נרחב ובלתי מבוקר בסוגי אנטיביוטיקה שונים טומן בחובו סיכון, לכן, הצעד הראשון למניעת נזקי האנטיביוטיקה הוא הבנת אופן פעולתה.
מה אומר הרופא?
אנטיביוטיקה הינה תרופה הפועלת כנגד חיידקים בלבד! היא חסרת יעילות לחלוטין כנגד וירוסים.
בטבע קיימים סוגים שונים ורבים של חיידקים, והגיוון העשיר מתבטא גם בתכונותיו הביוכימיות של כל חיידק ספציפי. אי לכך, חומר אנטיביוטי הגורם לקטילת זן אחד של חיידקים יכול להיות חסר השפעה על חיידקים מזן אחר.
בתגובה לבעיית התאמת האנטיביוטיקה ליותר מחיידק אחד, מפותחים כיום בכל העולם חומרים אנטיביוטיים חדשים ומגוונים שתפקידם לתת מענה ל"צבא החיידקים" המלא. מה שמוגדר על ידי הציבור הרחב כ"אנטיביוטיקה חזקה" הוא בד"כ אנטיביוטיקה שפועלת כנגד סוגים שונים של חיידקים (במינוח מקצועי – "אנטיביוטיקה רחבת טווח").
חשוב לזכור שגופנו מכיל גם הרבה חיידקים "טובים", שתפקידם להגן עלינו. "אנטיביוטיקה רחבת טווח" תקטול אותם יחד עם החיידק גורם המחלה. לכן, השאיפה היא לטפל במחלה על ידי אנטיביוטיקה ממוקדת וספציפית ככל שניתן לאותו סוג חיידק.
הרוקח ממליץ
בתקופת החורף עולה שכיחות הזיהומים החיידקיים, ואיתם עולה השכיחות בשימוש באנטיביוטיקה לסוגיה. החיידקים, בתהליך אבולוציוני מתמשך, לומדים להכיר את האנטיביוטיקה ולהתגונן מפניה. עם הזמן מתפתחים זנים חדשים של חיידקים אשר עמידים בפני האנטיביוטיקה הקיימת ו"ארסנל" כלי הנשק העומד לרשותנו הולך ומצטמצם. לכן, נטילת אנטיביוטיקה מופרזת היא צעד שגוי גם ברמת האוכלוסייה, ולא רק בראיית הנזק הפרטי למשתמש (קטילת החיידקים "הטובים" בגופו של החולה).
פרוביוטיקה היא ריכוז של חיידקים ידידותיים המצויים בגופנו דרך קבע. כאשר הטיפול האנטיביוטי מדלל את אוכלוסייתם וגורם לתופעות לוואי (הפרעות בעיכול, פטריות וגינאליות וכד'), מחזירה הפרוביוטיקה לגוף את מלאי החיידקים הטובים ויוצרת את האיזון הדרוש.
וטיפ מהדיאטנית...
חשוב לשים דגש על שימוש קבוע במוצרים פרוביוטיים לשימור מערכת העיכול והבריאות הכללית.
מידע נוסף