דיכאון וחרדה והסימפטומים הנלווים אליהם – תשישות, חוסר שינה וחוסר שקט – הם תופעה ההולכת וגדלה בעשורים האחרונים בעולם. למעשה, בישראל כיום סובלים כ-5% מהאוכלוסייה מדיכאון.
לדיכאון מספר גורמים, חלקם בעלי אוריינטציה פסיכולוגית, ואחרים הם פיזיולוגיים: מחסור בוויטמיני B, רמות נמוכות של סרוטונין, נוראדרנלין ולעתים דופמין במוח וחוסר איזון הורמונלי.
ריבוי המקרים בעולם של אנשים הסובלים מתופכות של מתח וחרדה, הביאו גם את הרפואה הטבעית לחפש פתרונות טבעיים ופשוטים. התברר כי חומצות אמינו מסוימות, כמה סוגי צמחי מרפא והשלמה של ויטמיני B, הם בעלי יכולת להקטין תופעות של מתח וחרדה.
כיצד פועלים החומרים הטבעיים להרגעת הגוף
1. קבוצת חומצות האמינו – מורידות מתח וחרדה
ל – גלוטמין (Glutamine- L): ל – גלוטמין היא חומצת אמינו המהווה אבן בניין לנוירוטרנסמיטורים במוח, ביניהם GABA (γ-Aminobutyric acid), נוירוטרנסמיטור חשוב במערכת העצבים המרכזית, המשפיע על כ-40% מהנוירונים במוח. ממצאים קליניים ופרה-קליניים מראים שמחסור ב-GABA מעורב בהפרעות הקשורות במצב רוח ודיכאון. לעלייה ברמות GABA במוח אפקט אנטי-דיכאוני (1,2). תרופות קליניות הנקשרות לקולטני GABA (אנאלוגים של GABA) או מעכבות את פירוק GABA בסינפסה משמשות כתרופות הרגעה נגד חרדה ודיכאון (3). התגובה שבה נוצר GABA במוח דורשת ל-גלוטמין כחומר מוצא, אנזים וקו-פקטור (P5P).
ל – תיאנין (L-Theanine): חומצת אמינו המופקת מתה ירוק הידוע בהשפעותיו המרגיעות. תיאנין חוצה את ה-BBB (מחסום הדם למוח Blood Brain Barrier) וגורמת לעלייה משמעותית ברמות של GABA, ולהפרשה של דופמין וסרוטונין במוח (4,5).
לסרוטונין, דופמין ונוראדרנלין תפקיד חשוב בתחושות ורגשות הקשורים למצב הרוח. סרוטונין ודופמין משפיעים על תחושת התיאבון, חרדה, הנאה ושיכוך כאבים. הסרוטונין חשוב במניעת מצבי 
דיכאון והוא משמש כחומר מקדים בייצור ההורמון מלטונין.
תיאנין נבדק במחקרים קליניים ונמצא מוריד לחץ דם גבוה, מתח וחרדה (6,7,8). בנוסף, תיאנין גורם ליצירת גלי אלפא במוח, המופיעים בזמני רגיעה וריכוז (9,10).
קבוצת צמחי המרפא – יותר רוגע, פחות נדודי שינה
פסיפלורה (Passiflora Incarnate): לפסיפלורה היסטוריה ארוכה של שימוש לצרכים רפואיים שונים, בעיקר להרגעה, הפחתת חרדה וקשיי שינה (11,12,13). במחקר קליני אקראי כפול-סמיות, שנמשך 4 שבועות, ובו השתתפו חולים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (general anxietydisorder-GAD), נמצא כי מיצוי הפסיפלורה היה אפקטיבי בטיפול בהפרעת חרדה (14).
כשותנית (Humulus Lupulus): בצמח הכשותנית השתמשו ברפואה העממית לטיפול בנדודי שינה, חרדה ומתח (15,16). מחקרים מדעיים חדשים מראים השפעה של מיצוי הכשותנית על הקולטנים ל-GABA ולמלטונין, השפעה זו היא כפי הנראה הגורם להפחתת החרדה ונדודי שינה (17).
קבוצת הויטמינים – מסייעים לתהליכים חשובים במוח
ויטמין B6 (Pyridoxine): מחקר מדעי בדק ומצא שוויטמין B6, באופן ישיר או דרך מכאניזמים נוספים, משתתף באופן אקטיבי בסינתזה ובהפרשה של מלטונין (18).
פירידוקסאל 5 פוספאט (Pyridoxal 5 phosphate): P5P היא נגזרת של ויטמין B6 המשמשת כקו-פקטור בתהליך הסינתזה של GABA מחומצת האמינו ל-גלוטמין. P5P הנו קו-פקטור של האנזים aromatic amino decarboxylase האחראי ליצירת נוירוטרנסמיטורים ממשפחת monoamines (סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין) (19,20).
ויטמין B1 (Thiamine): ויטמין B1 הוא קו-פקטור חיוני במרבית האורגניזמים, ומשתתף בתהליכים מטבוליטיים שונים וביניהם המטבוליזם התוך תאי של גלוקוז. מקור האנרגיה העיקרי של המוח הוא גלוקוז, וחוסר בוויטמין B1 משפיע על יכולת תאי המוח לנצל גלוקוז ליצירת אנרגיה (21). לכן, תאי העצב רגישים במיוחד לחוסר בוויטמין B1 ועשוי להיגרם להם נזק רב (22, פרשת רמדיה ).
חוסר בתיאמין גורם לירידה ברמת GABA במוח(23). חוסר בוויטמין B1 משפיע על רמות נוירוטרנסמיטורים במוח (סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין) הקשורים למצבי רוח, וגורם להיווצרות סימפטומים של דיכאון והפרעה לשינה (24,25,26).
References:
(1) Life Sciences, 1998;63(25): 1289-1303.
(2) Journal of Affective Disorders,1995;34(13):275-281.
(3) Molecular Psychiatry, 2003; 8: 721–737.
(4) Neurochem Res. 1998;23(14):667-73.
(5) J Herb Pharmacother. 2006;6(2):21-30.
(6) Hum Psychopharmacol Clin Exp 2004; 19: 457–465.
(7) Psychopharmacology 2008; 195:569–577.
(8) Psychopharmacology. 2007;190(1):81-9.
(9) Physiology of Human Nutrition, 1998;72:153-157.
(10) Korean Journal of Nutrition, 2003;36:918-923.
(11) Journal of Ethnopharmacology 94 (2004) 1–23.
(12) Wien Med Wochenschr. 2002;152(15-16):404-6.
(13) J Ethnopharmacol. 1997,57(10):11-20.
(14) Journal of Clinical Pharmacy and Therapeutics (2001) 26, 363-367.
(15) Journal of Ethnopharmacology, 2008;116: 383–396.
(16) Phytomedicine, 2006;13: 535–541.
(17) J Pharm Pharmacol, 2007;59(13):549-52.
(18) Georgian Med News. 2006 Mar;(132):121-3.
(19) The journal of molecular medicine, 1990;68:142-145.
(20) Medical Hypotheses, 2000; 54(14): 803–807.
(21) Acta Diabetol. 2008;45(12):131-41.
(22) Neuropharmacology, 2007;144(12):1045-1056.
(23) Alcohol and Alcoholism. 1989; 24(13):271-279.
(24) Brain Res. 1985; 23;360(1-2):273-84
(25) Journal of Neurochemistry. 1996;67(12):1113-1123.
(26) Biol Psychiatry. 1981;16(19):869-72.
מידע נוסף
