האבץ הוא מינרל חיוני בגופנו, ולמעשה הוא אחד הרכיבים ביותר מ-300 הנחוצים לגוף לתפקודים שונים. מחסור באבץ מתפתח מסיבות שונות, שבדרך כלל קשורות לבעיות בספיגת האבץ – אם בגלל צריכה של חומרים מעכבי ספיגה, ואם בגלל בעיות ספיגה שמפתח הגוף.
האבץ שותף לתהליכים חיוניים שונים בגוף: גדילה אצל ילדים, ריפוי פצעים, שמירה על פוריות אצל מבוגרים, התרבות תאים, סינתזת חלבונים, שמירה על הראייה, שיפור המערכת החיסונית והגנה מפני רדיקלים חופשיים. בשר, ביצים, טופו ונבט חיטה נחשבים למקורות טובים לאבץ.
הסיבות למחסור באבץ
ישנן כמה סיבות למחסור באבץ, אחת מהן היא צריכה של חומצה פיטית. מחסור מסוג זה, אפשר למצוא בעיקר בקרב אנשים החיים במדינות עניות. החומצה הפיטית היא חומר שנמצא בלחמים ללא שאור (פיתות, מצות וקרקרים מסוימים), והיא מפחיתה משמעותית את ספיגת האבץ בגוף ומגבירה את הסיכוי למחסור באבץ. במדינות מפותחות נשים ונערות בהריון המשתייכות לשכבות שהכנסתן נמוכה נמצאות בסיכון לסבול ממחסור באבץ. עם זאת, חשוב לומר כי מחסור באבץ הנגרם בשל צריכת חומצה פיטית מהווה בעיה משמעותית רק אצל אנשים שצורכים כמויות קטנות במיוחד של אבץ. למשל, הוספת 25-30 מ"ג אבץ ביום תשפר את תוצאת ההריון בקרב אותן נשים בעלות הכנסה נמוכה.
אנשים שלוקים בשחמת הכבד סובלים בדרך כלל ממחסור באבץ. שחמת הכבד עלולה לגרום לבעיה בספיגת האבץ.
גם אנשים עם תסמונת דאון סובלים בדרך כלל ממחסור באבץ, ודווח שמתן תוספי אבץ לילדים עם תסמונת דאון שיפרה את המערכת החיסונית שלהם ואת תפקוד בלוטת התריס. עם זאת, עדיין לא ידוע מהי הצריכה המומלצת של אבץ עבור אנשים אלה. גם אצל ילדים עם קרחת אזורית, דווח על מחסור באבץ.
מחסור באבץ שכיח גם בקרב אלכוהוליסטים ואנשים עם אנמיה חרמשית, בעיות ספיגה ומחלת כליות כרונית.
עודף אבץ
כאשר האבץ ניטל לפי ההוראות ובאופן מתון (כ-15 מ"ג ביום), כמעט ולא קיימות תופעות לוואי, אולם צריכה מוגברת של אבץ (יותר מ-300 מ"ג ביום) עלולה לפגוע במערכת החיסונית. אנשים שונים שנטלו אבץ דיווחו על תופעות דוגמת כאבי בטן, בחילה, אי-נעימות בפה, טעם לוואי, קלקול קיבה, טעם מתכתי בפה, דם בשתן ועייפות. אנשים אלה, יש לציין, נטלו אבץ במינון של יותר מ-150 מג' ביום.
כאמור, אבץ שניטל בהתאם להוראות לא הראה תופעות לוואי. אבץ מעכב ספיגת נחושת. מחסור בנחושת עלול לגרום לאנמיה, לרמות נמוכות של HDL (הכולסטרול הטוב), או להפרעות בקצב הלב. כאשר נוטלים תוספי אבץ במשך יותר מכמה ימים (למעט אנשים עם מחלת ווילסון), מומלץ להגביר את צריכת הנחושת. מקורות מסוימים ממליצים על יחס אבץ לנחושת של 10:1.
האבץ מתחרה על הספיגה עם נחושת, ברזל, סידן ומגנזיום. תוסף רב-מינרלי ימנע בעיות באיזון העלולות להיגרם כתוצאה מנטילת כמויות גדולות של אבץ לאורך זמן.
מינון מומלץ לאבץ
צריכה מתונה של אבץ, כ-15 מ"ג ביום, תסייע במניעת מחסורים. מינונים גבוהים יותר (עד 50 מ"ג, שלוש פעמים ביום) שמורים לאנשים עם בעיות בריאותיות מסוימות, הנמצאים בפיקוח רופא. להקלת תסמינים של צינון, ניתן להשתמש בלכסניות המספקות 13-25 מ"ג אבץ בצורת אבץ גלוקונאט, אבץ גלוקונאט גליצין, או אבץ אצטאט, לימים ספורים בלבד.
התזונה הממוצעת בדרך כלל לא מספקת יותר מהמנה המומלצת ליום של אבץ, במיוחד אצל צמחוניים. תוסף קטן (15 מ"ג ביום) יכול למלא את החוסרים התזונתיים.
מידע נוסף
