קיימים 2 סוגים של מחלת הסוכרת:
Niddm) Non Insulin Dependent Diabetes Mellitus - (Type 2)i)
מחלה מטבולית הנובעת מהפרעה בחילוף החומרים של הפחמימות. הלבלב מייצר אינסולין ברמה אף גבוהה יותר מהרגיל, אך הגוף מייצר תנגודת להשפעת האינסולין, וכך נוצר חסר יחסי באינסולין. סוכרת מסוג ה- Niddm, היא הסוג השכיח יותר של המחלה המתפתחת בדר"כ בגילאים 30-35 ומעלה, וברוב המקרים קשורה להשמנה ולאורח חיים.
IDDM) Insulin Dependent Diabetes Mellitus - (Type 1)i)
מחלה אוטואימונית בה הגוף מייצר כמות קטנה של אינסולין או שאינו מייצר בכלל, אצל רוב החולים מופיעה לפני גיל 30. בסוכרת מסוג זה נהרסים תאי בטא בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין והפרשתו.
סיבוכי הסוכרת
סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות והמשמעותיות ביותר הן בקרב צעירים והו בקרב מבוגרים. כאשר המחלה אינה מטופלת כראוי והחולה אינו מגיע לאיזון הרצוי, סוכרת עלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית ולהתפתחות סיבוכים רבים. המחלה אחראית לאשפוזים רבים ולפגיעה באיכות החיים. כמו כן אצל מרבית חולי הסוכרת חלה עלייה הדרגתית בלחץ הדם והפרעות אופייניות בשומני הדם, בעיקר עלייה ברמות ה- Tg, וירידה ברמות ה- HDL.
מנגנון התפתחות סיבוכי הסוכרת:
רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן גורמות לנזק בכלי הדם, בעצבים ובמבנים פנימיים אחרים: חומרים הנגזרים מהסוכרים מצטברים בדפנות כלי הדם הקטנים וגורמים להם להתעבות ולדלוף. כאשר כלי דם אלה מתעבים, אספקת הדם יורדת. ליקויים במחזור הדם עלולים לגרום לנזק ללב, למוח, לרגליים, לעיניין, לכליות, לעצבים ולעור.
בנוסף, מחקרים מראים כי מחלת הסוכרת מלווה בדרך כלל בייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים, וכי לעקה החימצונית תפקיד חשוב באתיולוגיה של סיבוכי הסוכרת.
בשל הסיבות הללו, חולי סוכרת מיועדים לסיבוכים רבים, בהתאם למיקומם של כלי הדם שניזוקו: אירועי לב וכלי כם, אובדן ראייה (רטינופתיה סוכרתית), שעלול להוביל לפציעות חוזרות ונשנות ולהחלמה איטית מפצעים מכל הסוגים. דבר זה יכול להידרדר אף לכריתת חלק מהגפיים במקרים מסויימים.
לכאבים הנוירופתיים יש גם השפעה על איכות החיים, הם עלולים להשפיע על השינה ועל הפעילות היומיומית.
מצב טרום - סוכרתי
מצב טרום סוכרתי מאופיין ברמות תקינות או גבוליות של גלוקוז בדם, עם רמות אינסולין גבוהות שהן אלו שמאפשרות לשמור על רמת הסוכר התקינה לכאורה במצב הטרום סוכרתי. עלייה מתמשכת ברמות האינסולין תביא למצב של עמידות לאינסולין ברקמות הפריפריות וירידה ברגישות לאינסולין ולבסוף לסוכרת גלוייה.
בדיקות לאיתור חולים טרום סוכרתיות הן:
- העמסת סוכר
- בדיקת רמת האינסולין בצום
- בדיקת רמות האינסולין בדם במקביל להעמסת סוכר
את מחלת הסוכרת חשוב מאוד לאבחן ולטפל בזמן, היות וגילוי מוקדם של המחלה יאפשר פתרונות פשוטים וזולים יותר מאשר טיפול במחלה עצמה, גילוי מוקדם יכול למנוע ירידה משמעותית באיכות החיים של החולה הסוכרתי, דיאליזה, עיוורון ואף קטיעות גפיים. הטיפול בשלב הטרום סוכרתי מתבסס בעיקר על שינוי תזונתי, ירידה במשקל ופעילות גופנית, שישפרו את מצב התנגודת לאינסולין.
איזון טוב של רמות הסוכר עשוי להביא לירידה בסיכון להתפתחות סיבוכי המחלה.
מידע נוסף:
