קטרקט ו-AMD (ניוון מקולרי – Age related Macular Degeneration) הם הגורמים העיקריים כיום לאובדן ראייה ברחבי העולם. חוקרים שבדקו את הנושא סבורים כי הגידול באוכלוסייה המבוגרת בעולם יגדיל את שכיחותן של המחלות הללו בעתיד1,5 . אבל יש גם בשורות טובות: מחקרים אפידמולוגיים שנעשו לאחרונה מצאו כי צריכה גבוהה של לוטאין וזיאקסנתין קשורה עם ירידה בסיכון לקטרקט ו-AMD – שתיהן מחלות דגנרטיביות של העין.
מהו לוטאין?
לוטאין הוא רכיב תזונתי ממשפחת הקרוטנואידים, הקיים בעיקר בירקות עליים ובחלמון הביצה. הקרוטנואידים הם קבוצה של פיגמנטים המצויים בצמחים ונותנים לצמח את צבעו. צבעיהם של פירות וירקות שונים כמו גזר ועגבנייה נובעים מהקרוטנואידים שבהם (בטא-קרוטן וליקופן בהתאמה). גופנו אינו מייצר לוטאין ואנו תלויים בתזונה בלבד לקבלתו. נתונים עדכניים מראים כי עם השנים צריכתו של הלוטאין מהתזונה הולכת ויורדת, וגם כי אנשים מבוגרים צורכים אותו פחות עם הגיל, במיוחד נשים1,2.
ההשפעות הכימיות של לוטאין
הלוטאין, יחד עם פיגמנט נוסף ממשפחת הקרוטנואידים בשם זיאקסנתין, מהווים את הפיגמנטים הקרוטנואידים היחידים הקיימים בעין, והם נמצאים בריכוז גבוה באזור העדשה ובמקולה שברשתית. בשל הנוכחות הבלעדית שלהם באזור העין ופעילותם הכימית, חושבים חוקרים רבים כי לרכיבים אלו תפקיד מגן ברקמת העין;יכולת ספיגה של אור באורך גל כחול שבספקטרום האור הנראה המקנה להם את היכולת לסנן את קרינת ה-UV המזיקה; ופעילות אנטי-אוקסידנטית, שבמחקרים נמצא כי היא מגנה מפני עקה חמצונית בעין3,4.
מחקרים: צריכה של לוטאין וזיאקסנתין עשויה לתרום לירידה בסיכון למחלות ברקמת העין
-
במחקר Carotenoids Age Related Eye Disease Study) CAREDS ) נמצא כי נשים שצרכו תזונה עשירה בלוטאין וזיאקסנתין סבלו מקטרקט בתדירות נמוכה ב-23% לעומת נשים עם צריכה נמוכה של הרכיבים6,7.
-
קליני ,(Lutein Antioxidant Supplementation Trial) LASTשבדק את ההשפעה של מתן לוטאין וזיאקסנתין על אנשים עם AMD, נמצא כי צריכת הרכיבים הללו תרמה לשיפור מדד צפיפות הפיגמנטים בעין (MOPD-Macular Pigment Optical Density) ולשיפור תפקודי הראייה: חדות הראייה והרגישות לניגודיות8.
References:
1. Ma L & Lin XM. J Sci Food Agric, 2010;90:2-12.
2. Johnson EY et al. J Am Diet Assoc, 2010;110(9):1357-62.
3. Wong IY et al. Int Ophthalmol, 2010.
4. Schweigert FY & Reimann J. Klin Monbi Augenheilkd, 2010.
5. Rein DB et al. Arch Ophthalmol, 2009;127(4):533-40.
6. Richer S et al. Optometry, 2004;75(4):216-30.
7. Richer S et al. Optometry, 2007;78(5):213-9.
8. Moller SM et al. Arch Ophthlmol, 2008;126(3):354-64.
למידע נוסף:
