פרוביוטיקה: חיידקים ידידותיים לילדים

מאת: דר' רון שאול, גסטרואנטרולוג ילדים, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה, בי"ח מאייר לילדים, מרכז רפואי רמב"ם חיפה ומכבי שירותי בריאות

מזל טוב! נולד לכם תינוק חדש, גוף קטן ורגיש שרק מתחיל להיחשף לעולם, ואתם מביטים בו ומבינים שאתם מוכנים לעשות הכול כדי שיגדל נכון, והכי חשוב – כדי שיהיה בריא. מרגע זה ולאורך כל ילדותו אתם אמונים על בריאותו. בגן, בבית הספר, ובעיקר בימות החורף, כשהווירוסים "מתעוררים" והסיכוי להידבק גדל, אז אתם צריכים לוודא שהגוף הקטן ייצא מהבית מחוזק.

בתוך מערכת העיכול של כולנו מתקיימת אוכלוסייה של חיידקים ידידותיים, הפרוביוטיקה, שהיא תורמת לתפקוד התקין של מערכת החיסון ומערכת העיכול, ולכן מסייעת למניעת מחלות ומטיבה עם הגוף במצבים שונים.

איך מתפתחת פלורת החיידקים במערכת העיכול?
עם הגיעו לעולם, מערכת העיכול של התינוק עקרה מחיידקים, ופלורת המעי שהוא רוכש לעצמו מושפעת מגורמים שונים, דוגמת סוג הלידה (קיסרית או וגינלית), מקום הלידה (ארץ מפותחת או מתפתחת), מתן אנטיביוטיקה בתקופת הילוד וסוג ההזנה (הנקה או תחליפי חלב פרה) (4;5).
תינוקות הניזונים מהנקה מתחילים לפתח פלורה ספציפית בגיל שבוע, והיא מגיעה לשלמות כבר בגיל חודש. אצל תינוקות המוזנים בתחליפי חלב פרה הפלורה המתגבשת היא שונה (4;5).
כיום ידוע שלפלורה הזו יש חשיבות בהתפתחות מערכת החיסון ופיתוח הסבילות לאנטיגנים השונים, המסייעת למנוע תופעות אלרגיות שונות (4).

החיידקים הפרוביוטיים כתוסף
חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כחיידקים שכאשר הם נבלעים יש להם אפקט חיובי במניעת מצבים פתולוגיים ספציפיים ובטיפול בהם. חיידקים אלו חייבים להיות לא רעילים ולא גורמי מחלות, הם חייבים לשמור על חיותם (VIABILITY) בזמן האכסון ולשרוד את המעבר בקיבה ובמעי הדק. רוב החיידקים הפרוביוטיים הם ממקור הומני, ובעיקר חיידקי חומצה לקטית (המשמשים בתעשיית החלב) וביפידובקטריה.

באילו מצבים כדאי להשתמש בפרוביוטיקה?

1. מניעת שלשולים וטיפול בהם
אחת הבעיות השכיחות שמהן סובלים ילדים היא שלשולים. מחקרים ועבודות שונות שבדקו  את השפעת מתן חיידקים פרוביוטיים במצבים של שלשולים הראו כי הפרוביוטיקה קיצרה את משך המחלה ואת משך ההפרשה של החיידק או הנגיף בצואה (6). עוד נמצא כי עיקר היתרונות של תכשירים פרוביוטיים הוא קיצור משך השלשולים וירידה של כמות השלשולים בעיקר ביום השלישי (7-9).
אבל אפשר גם למנוע את השלשול: פעוטות שקיבלו פרוביוטיקה מניעתית חלו פחות (10), ומטיילים שיצאו לארצות מתפתחות הפחיתו את הסיכון לחלות בשלשול מטיילים בזכות נטילת פרוביוטיקה מניעתית. במטאנליזה שפורסמה לאחרונה (11) הוכחה יעילות השימוש במספר זנים פרוביוטיים במטרה למנוע שלשול שנגרם מנגיפים או משימוש באנטיביוטיקה.

2. שלשול כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה
הילד חולה? מקבל אנטיביוטיקה? מתברר כי אחת הבעיות הנפוצות הנגרמות כתוצאה מטיפולים אנטיביוטיים היא נזק לפלורה של המעי, עד כדי כך שכ- 30% מהמטופלים באנטיביוטיקה יפתחו שלשולים.
נטילת תכשירים פרוביוטיים, במקביל לנטילת האנטיביוטיקה, יכולה למנוע משמעותית התפתחות של שלשול, הן בילדים והן במבוגרים (13-17).

3. מניעת תחלואה כתוצאה מאשפוז
בית חולים הוא אינו המקום האידיאלי לשהייה, ובעיקר לילד שכבר חולה וגופו חלש ממילא. אחת הבעיות המוכרות באשפוז בבית חולים היא הסיכון לחלות בזיהום נרכש. למרות ההקפדה על כללי רחיצת ידיים והיגיינה, מתברר כי התופעה נפוצה למדי בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים. הנקה היא אחת הדרכים הטובות למניעת הידבקויות בזיהום, אבל הוכח כי גם מתן תכשיר פרוביוטי יכול להפחית משמעותית זיהומים הנרכשים בבית חולים (6;19). 

4. מניעת אלרגיה
פריחה על עורו של התינוק, הממשיכה להתפתח ולעתים גם מגרדת וגורמת לו לאי נוחות רבה, מטרידה לא מעט הורים, בפרט כאשר המצב מחמיר והטיפולים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. אולם, מתברר כי אימהות שנטל תכשיר פרוביוטי עוד במהלך ההיריון, ובהמשך נתנו אותו גם לתינוקן, הפחיתו עד לחצי את הסיכון לפתח תפרחת עורית אלרגית. אצל תינוקות שכבר פיתחו את  התפרחת ירדה חומרתה משמעותית (20-22).
הכיצד? ההשערה היא שחיידקים פרוביוטיים יכולים למנוע חדירה של אנטיגנים שונים שתורמים לתהליך האלרגי, או שיש להם יכולת לווסת את תפקודה של מערכת החיסון האחראית לתופעה האלרגית. ראוי לציין כי ההשפעה המיטיבה כנראה מוגבלת ביעילותה למקרים קשים יותר (25).

5.מחלות מעי דלקתיות
אחד הגורמים העיקריים למחלות מעי דלקתיות הוא הרכב פלורת המעי. מתן פרוביוטיקה, הגורם לשנוי הרכב הפלורה, יכול תיאורטית להפחית את פעילות המחלה ו/או להאריך את משך ההפוגות שלה. בעבודה שעסקה במניעת פאוצ'יטיס (דלקת המתפתחת בגדם המעי הדק לאחר כריתת מעי גס בחולים) נמצא שרק מיעוט מהחולים שקיבלו פרוביוטיקה ועברו כריתה של המעי הגס פיתחו פאוצ'טיס, בהשוואה לחולים שלא טופלו בפרוביוטיקה – אצלם החולים סבלו מהסיבוך (30). לאחרונה פורסמו עבודות המדגימות יעילות פרוביוטיקה בקוליטיס כיבית.

6. מניעת דלקת  נימקית של  המעי  הגס  בפגים (Necrotizing enter colitis – NEC)
אצל פגים, ובעיקר אצל הקטנים במיוחד, קיימת בעיה של חוסר בשלות של כל מערכות הגוף, וביניהן מערכת העיכול. חוסר הבשלות של מערכת העיכול עלול לגרום לה לפתח (ייתכן שבעת חשיפה למזון) דלקת נימקית של המעי הגס, מחלה שיכולה להיות מאוד קשה. 
אחת ההשערות היא שהמחלה נגרמת מכיוון שהפלורה בפגים אינה מפותחת דיה ומושפעת מטיפולים שונים שמקבלים הפגים, וביניהם גם אנטיביוטיקה. עבודות הראו כי מתן פרוביוטיקה כטיפול מונע לפגים יכול להפחית משמעותית את התחלואה במחלה (27-29).
 
7. הוכח כי הפרוביוטיקה יעילה גם במצבים הבאים:
· כתוספת לטיפול במחלה הנגרמת על ידי הליקובקטר פילורי (הן להעלאת שיעור ההצלחה והן להפחתת תופעות לוואי)
· לטיפול בתסמונת המעי הרגיז
· לטיפול בקוליק ובעצירות בתינוקות
· לטיפול באי סבילות ללקטוז (לחלק מחיידקים אלו יכולת להפריש את האנזים המפרק את סוכר החלב)
· לטיפול בזיהומים של הנרתיק
· למניעת עששת.

חשוב להדגיש שאחת הבעיות המשמעותיות בטיפולים פרוביוטיים היא העובדה שיש סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים, ועל כן חשוב מאוד לחקור ולאפיין כל זן וזן כדי לדעת מהו תפקידו בגוף וכיצד ניתן להשתמש בו שימוש מושכל ובטוח.

בעת בחירת תכשיר פרוביוטי יש לבדוק האם על גבי המוצר מצוינים זן החיידק ותת הזנים (באמצעות מספור או כיתוב מדויק, לדוגמה: Bifidobacterium Lactis BB12). סימון מסודר ובחירה בחברה אמינה יבטיחו בדרך כלל את יעילותם ושרידותם של החיידקים, בנוסף, יש לשים דגש על צורת המתן, נוחות השימוש ועמידות החיידקים.

לסיכום: אין ספק שיש לפרוביוטיקה מקום של כבוד ברשימת הטיפולים שמוכיחים את יעילותם במספר מצבים קליניים. בעידן זה, שבו יותר ויותר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כל טיפול שיכול למנוע תופעות לוואי של אנטיביוטיקה ולמנוע מתן אנטיביוטיקה מיותרת הוא מבורך. נראה שבעתיד כבר אפשר יהיה להתאים זנים של חיידקים פרוביוטיים למחלות השונות, ובכך ישתפר הסיכוי להצלחת הטיפול.

לסימוכין המלא »»


מידע נוסף

פרוביוטיק קיד STICK	פרוביוטיק קיד  אבקה