ויטמין B12 וחולי צליאק

ויטמין B12 הוא ויטמין הנחוץ לגוף בכמויות זעירות, אולם יש לו חשיבות עצומה. חסר בוויטמין B12 עלול לגרום למגוון רחב של תופעות ונזקים, החל בעייפות ופגיעה בזיכרון, דרך בעיות פוריות וכלה בהגדלת הסיכון לשבץ לב, אלצהיימר וסרטן השד.

מחלת הכרסת (צליאק - celiac disease) היא אחת המחלות שהלוקים בה עלולים לסבול מפגיעה בספיגת ויטמין B12 בגוף. כתוצאה מכך, על החולים להשלים את הוויטמין בגופם.

מהי מחלת הצליאק?

מחלת הצליאק נגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית לחלבון הגלוטן, המצוי בחיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון ותוצרי מזון המכילים אותם. בעקבות החשיפה לגלוטן מתפתחת בגוף תגובה חיסונית המשפיעה בעיקר על רירית המעי הדק. שטח הספיגה של המעי קטן ולא מתאפשרת ספיגה נאותה של רכיבי המזון. כתוצאה מכך ייתכנו מחסורים אופייניים וייתכן שיידרשו השלמות תזונתיות.

איך פועל B12 בגוף?

ויטמין B12 מסייע ביצירת המיאלין – חומר המבודד את תאי העצבים מסביבתם. כשנוצר חסר בוויטמין, עלול המיאלין להיפגע ולגרום להפרעות במערכת העצבים. ויטמין B12 נחוץ גם לפעילות אנזימים שונים בגוף, ובמצבי חסר פעילות האנזימים יורדת, וכתוצאה מכך עולה רמתה של חומצת אמינו בשם הומוציסטאין, שמהווה גורם סיכון משמעותי לאירועים לבביים ומוחיים (מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר, דיכאון, סכיזופרניה ועוד).

כוננות ספיגה – מה פוגע בספיגת B12 במעי

קיימים שני מרכיבים עיקריים המשפיעים על רמות הוויטמין בדם. האחד – תזונתי: אכילה לא מספקת של מזונות המכילים את הוויטמין, והשני – פיזיולוגי: ליקויים בספיגת הוויטמין כתוצאה ממחלות ובעיות שונות, דוגמת צליאק, וגם אולקוס, מחלות מעיים שונות ועוד. תהליך הספיגה של ה- B12 ארוך ומורכב, והפגיעה בו עלולה להתרחש בכל אחד מהשלבים. אחד הגורמים השכיחים לליקוי בספיגה הוא מחסור בחומר הנקרא "הגורם הפנימי" (IF), הנוצר בקיבה, קושר אליו את ה- B12 ובכך מאפשר את ספיגתו במעי. כאשר יש פגיעה בייצור "הגורם הפנימי", הוויטמין אינו נספג.

זריקות או טבליות?

עד לאחרונה נאלצו הסובלים ממחסור בוויטמין B12, וביניהם חולי צליאק רבים, לקבל זריקות כדי להשלים את החסר. החיסרון העיקרי בטיפול זה היה העובדה שמדובר בזריקות כואבות. בבסיס הטיפול עמדה ההנחה שהוויטמין לא ייספג בנטילת טבליות דרך הפה בגופו של חולה עם בעיית ספיגה, ולכן יש להחדירו ישירות למערכת הדם. אולם מחקרים הוכיחו את יעילות הטבליות בספיגה תת לשונית.

התברר כי הטיפול בטבליות B12 הניטלות באופן תת לשוני הוא לא רק נוח יותר ופחות כואב מהטיפול בזריקות, אלא גם יעיל. במאמר שהתפרסם באוגוסט 99' בכתב העת הרפואי היוקרתי "Lancet" מתואר מחקר שבו בתוך שבוע עד 12 ימים מתחילת הטיפול התייצב ריכוז הוויטמין בדם המטופלים. הסיבה להצלחת הטיפול הייתה העובדה שהוא כלל נטילה של הוויטמין בריכוז גבוה מאוד – שתי טבליות B12 (בסך הכל 2,000 מיקרוגרם) תת לשוניות ליום. בנטילת כמויות גדולות של הוויטמין לא קיים סיכון, שכן  העודף יופרש בשתן.

את הטבליות כדאי לקחת בבוקר, אחרי שתיית מיץ או מיץ לימון, שמזרזים את הפרשת הרוק ומסייעים להמסת הטבלית. יש למצוץ את הטבלית במשך 5 – 7 דקות, מתחת ללשון, עד שכולה נמסה. כעבור כמה דקות ניתן לאכול, כי הספיגה מתבצעת דרך הנימים המצויים מתחת ללשון.

טבליות B12 למציצה תת לשונית

למניעת אנמיה, שיפור פעילות המוח ומערכת העצבים, שימור הפוריות וכחלק ממניעת עליית רמות הומוציסטאין. ספיגה תת לשונית יעילה, מתגברת על בעיות עיכול וספיגה ויכולה למנוע צורך בזריקות.