חיזוק העצמות וחיזוק השיניים הם שתי הפעולות העיקריות בגופו של הילד המתפתח שבהן לוויטמין D תפקיד משמעותי. חסר בוויטמין D, המסייע לספיגת הסידן בגוף, יכול לגרום, בסופו של דבר, לבעיות בריאותיות רבות. ואיך "משיג" גופנו את הוויטמין D שלו הוא כל כך זקוק? מקרני השמש.
פעם, לפני דור, הילדים ממש גדלו תחת קרני השמש – בכל קיץ אפשר היה להבחין בהורים המעמיסים מכוניות בצידניות וגלגלי ים, ויוצאים אל החוף לבלות בו שעות ארוכות, כי "שמש זה בריא".
לצערנו, הזמן שחלף לא עשה טוב לשמש, וגם לא לתדמית שלה, ומצאנו עצמנו מפתחים שיטות שונות להתחמק מקרניה ומנזקיה, ובעיקר עסוקים במבצע "הסתר ילדך מהשמש". אז בים אנחנו יושבים תחת שמשיות רחבות, מלבישים את הילדים בבגדי ים ארוכי שרוולים ומסנני קרינה, וכמובן – מורחים אותם בקרם הגנה עם המקדם הגבוה ביותר שהספיק לצאת לשוק. הבעיה החדשה שנוצרה כעת היא שהורים רבים אינם יודעים שלשמש יש גם יתרונות, וקרניה אפילו חיוניות להתפתחות התקינה של הילד.
נתונים חדשים: הגוף זקוק לרמת ויטמין D גבוהה כדי למנוע היחלשות עצמות
ויטמין D חשוב, בדרכים רבות, לבריאות הכללית ולמניעת מחלות. מנתונים חדשים עולה כי כדי לבצע את תפקידיו, נדרשת לגוף רמת ויטמין D גבוהה מזו שידוע כי היא יכולה למנוע היחלשות העצמות ורככת.
נתונים אחרים מראים כי כדי לשמור על הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם אצל ילדים, העומדת על ng/m11, לא מספיק לצרוך ויטמין על פי ההמלצות של 200 יחב"ל (יחידות בינ"ל) בילדים.
כל אלה הביאו את האקדמיה האמריקאית לילדים (AAP) להחלטה חדשה: שינוי ההמלצות לצריכה של ויטמין D לכמות גבוהה יותר. מעתה ההמלצות הן 400 יחב"ל ליום לתינוקות, לילדים ולמתבגרים.
מהם המקורות לוויטמין D?
ויטמין D מיוצר בעור, בעזרת חשיפה לקרני השמש (קרני UVB). ייצורו של הוויטמין מושפע מגורמים שונים: משך השהייה בשמש, עננות, אזור קו המשווה, מסת הגוף ושטח הגוף שנחשף. הוויטמין D שנוצר בעור אינו פעיל, והוא הופך לפעיל לאחר שני תהליכים מטבוליים המתרחשים בכבד ובכליה.
גם במזון אפשר למצוא ויטמין D, נמצא גם במזון, אך המקורות התזונתיים לו אינם בעלי משמעות רבה. המזונות היחידים שמכילים כמות גדולה של ויטמין D הם שמן דגים, דגים שמנים, כבד, וביצים של עופות שהוזנו בוויטמין D.
רככת וחסר בוויטמין D
במחלת הרככת סובל הילד מבעיה של עצמות שאינן מתקשות ונוטות להתעקם. הסיבה העיקרית למחלה היא מחסור בוויטמין D. ויטמין D חיוני לספיגת סידן במעי ולמטבוליזם העצם ושקיעת הסידן בתוכה, ולמעשה לצמיחה ולבנייה מחדש של העצם, לכן, מחסורים גדולים של ויטמין D עלולים לגרום לרככת. בארצות הברית עדיין מדווחים מקרים של רככת, חרף ההמלצות.
מנתונים אלה אפשר להבין עד כמה מתן תוסף תזונה של ויטמין Dנחוץ והכרחי. צריכה של 400 יחב"ל ויטמין D ביום ידועה כבטוחה, ויחד עם זאת מטפלת ברככת ומונעת אותה. בדוח של איגוד האמריקאי לרפואת ילדים מומלץ להתחיל במתן תוסף זה מיד עם התחלת הנקה.
לרמות ויטמין Dבעובר השפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך
מי זקוק לתוספת ויטמין D? תינוקות שגם יונקים וגם מקבלים תחליף אם ותינוקות שיונקים בלבד, זקוקים לוויטמין D בתוסף. תינוקות הניזונים אך ורק מפורמולות (תחליף חלב אם), אינם זקוקים לתוספת, מכיוון שרוב הפורמולות הנמכרות בארץ כבר מכילות העשרה של 400 יחב"ל ויטמין D או יותר לכל 1,000 מ"ל מוצר מוכן.
מחקרים מצאו כי רמות ויטמין D בעובר הן בעלות השפעות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, וכי סטטוס ויטמין D בקרב נשים הרות ומיניקות משפיע בצורה משמעותית על רמות ויטמין D של תינוקיהן.
מחקר שבדק ילדים בני 9 לאמהות שקיבלו ויטמין D בתוסף במהלך ההיריון, מצא כי ילדים אלה היו בעלי צפיפות עצם גבוהה. (כמות ויטמין D שלקחו האמהות הללו לא הייתה אחידה. אולם, ממחקרים שונים עולה כי בממוצע נשים שלא קיבלו ויטמין Dבתוסף במהלך ההיריון, סבלו מחסר בוויטמין D).
מחקר אחר מצא משקל לידה גבוה יותר בקרב ילודים שלאמותיהן היו רמות ויטמין D גבוהות מ- ng/ml20.
שני מחקרים ניסיוניים סיפקו לנשים הרות ומיניקות כמויות גדולות של תוספי תזונה ( ויטמין D נ6400 יחב"ל ) תוצאות המחקרים העלו כי בדמם של תינוקותיהן של אותן נשים היו רמות ויטמין D שוות לאלו שנמצאו בדמם של תינוקות שצרכו ויטמין D בתוסף, בכמות של 400-300 יחב"ל.
לפי המלצות האיגוד הקנדי לרפואת ילדים על נשים הרות ומיניקות לצרוך 2,000 יחב"ל ויטמין D ביום.
השפעתה של צריכת ויטמין D בכמות גדולה בקרב נשים עדיין נחקרת, ולכן עדיין אינה מופיעה כהמלצה.
צריכה נכונה של ויטמין Dמסייעת למנוע בעיות בריאותיות שונות
צריכה לא נאותה של ויטמין D עלולה להוביל לקשיים בגדילה, אי שקט ועצבנות, אדישות ועייפות, ופירכוסים הנובעים מרמות נמוכות של סידן בדם.
בקרב ילדים, ישנן עדויות המצביעות על כך שמתן תוספת של ויטמין D לתינוקות יכולה להקטין את הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים).
בקרב מבוגרים ישנן עדויות כי צריכה נאותה של ויטמין D יכולה לסייע במניעת מחלות אוטואימוניות דוגמת טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית ומספר סוגי סרטן (שחלות, פרוסטטה, שד, המעי הגס), ולהקטין תחלואה בסוכרת סוג 2.
לאחרונה נקבע כי רמות ויטמין D בדם אצל מבוגרים העומדות על 20-15 ng/ml, מעידות על צריכת ויטמין D בכמות לא מספקת. רמות של 15-12 ng/mlמצביעות על מחסור מתמשך בוויטמין D.
מחסור וויטמין D הוא תופעה הקיימת לא רק אצל תינוקות, אלא יכולה להופיע אצל כל אחד, בכל גיל. לכן חשוב להקפיד בתקופות הצמיחה – ינקות, ילדות וגיל התבגרות – על העשרת התזונה בוויטמין D.
